Rosh Hashanah 66

Kapitel 66

א בקטן שהגיע לחינוך כאן בקטן שלא הגיע לחינוך:

1 einem Kinde, das zur Übung herangewachsen ist, und eines gilt von einem Kinde, das noch nicht zur Übung herangewachsen ist.

ב והמתעסק לא יצא: הא תוקע לשיר יצא לימא מסייע ליה לרבא דאמר רבא התוקע לשיר יצא דלמא תוקע לשיר נמי מתעסק קרי ליה:

2 DER ÜBENDE GENÜGT DAMIT SEINER PFLICHT NICHT. Demnach genügt man seiner Pflicht, wenn man musizierend bläst, somit ist dies eine Stütze für Raba, denn Raba sagte, wer musizierend bläst, habe seiner Pflicht genügt. – Vielleicht versteht er unter Übung das musizierende Blasen.

ג והשומע מן המתעסק לא יצא: אבל השומע מן המשמיע לעצמו מאי יצא לימא תיהוי תיובתיה דרבי זירא דאמר ליה רבי זירא לשמעיה איכוון ותקע לי

3 AUCH WER DEM ÜBENDEN ZUHÖRT, GENÜGT DAMIT SEINER PFLICHT NICHT. Wohl aber genügt man seiner Pflicht, wenn man einem für sich Blasenden zuhört, somit ist dies eine Widerlegung R. Zeras, denn R. Zera sagte zu seinem Diener: Blase für mich und beabsichtige es. –

ד דלמא איידי דתנא רישא מתעסק תנא סיפא נמי מתעסק:

4 Vielleicht lehrt er es im Schlußsatze deshalb von einem Übenden, weil er es im Anfangssatze von einem Übenden lehrt.

ה <big>מתני׳</big> סדר תקיעות שלש של שלש שלש שיעור תקיעה כשלש תרועות שיעור תרועה כשלש יבבות תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים אין בידו אלא אחת

5 DIE ORDNUNG DER POSAUNENTÖNE: DREIMAL JE DREI. DIE LÄNGE DES STOSSTONES BETRÄGT DREI TRILLERTÖNE, UND DIE LÄNGE DES TRILLERTONES BETRÄGT DREI SEUFZERTÖNE. HAT MAN DEN ERSTEN STOSSTON [RICHTIG] GEBLASEN UND DEN ZWEITEN SO LANG WIE ZWEI GEDEHNT, SO GILT ER ALS NUR EINER.

ו מי שבירך ואחר כך נתמנה לו שופר תוקע ומריע ותוקע שלש פעמים

6 WENN JEMAND BEREITS DIE SEGENSSPRÜCHE BEENDET HAT UND ERST NACHHER ZU EINER POSAUNE GELANGT, SO BLASE ER DIE STOSSTÖNE, TRILLERTÖNE UND STOSSTÖNE DREIMAL.

ז כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב רבן גמליאל אומר שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן:

7 WIE DER GEMEINDEVERTRETER DAZU VERPFLICHTET IST, SO IST AUCH JEDER EINZELNE DAZU VERPFLICHTET; R. GAMLIÉL SAGT, DER GEMEINDEVERTRETER ENTHEBE DIE MENGE IHRER PFLICHT.

ח <big>גמ׳</big> והתניא שיעור תקיעה כתרועה אמר אביי תנא דידן קא חשיב תקיעה דכולהו בבי ותרועות דכולהו בבי תנא ברא קא חשיב חד בבא ותו לא:

8 GEMARA. Es wird ja aber gelehrt, der Stoßton habe die Länge des Trillertones!? Abajje erwiderte: Unser Tanna spricht von allen drei Sätzen zusammen, während der Tanna der Barajtha von einem Satze spricht.

ט שיעור תרועה כג' יבבות: והתניא שיעור תרועה כשלשה שברים

9 DIE LÄNGE DES TRILLERTONES BETRÄGT DREI SEUFZERTÖNE. ES wird ja aber gelehrt, der Trillerton habe die Länge von drei gebrochenen Tönen?

י אמר אביי בהא ודאי פליגי דכתיב (במדבר כט, א) יום תרועה יהיה לכם ומתרגמינן יום יבבא יהא לכון וכתיב באימיה דסיסרא (שופטים ה, כח) בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא מר סבר גנוחי גנח ומר סבר ילולי יליל

10 Abajje erwiderte: Hierüber streiten sie entschieden. Es heißt nämlich: als Tag des Lärmblasens gelte er euch, und wir übersetzen: als Tag des ‘jebaba’ gelte er euch, und bei der Mutter Sisras heißt es: durch das Fenster schaute sie. und die Mutter Sisras tat ‘jabab’; einer erklärt, dies heiße seufzen, und einer erklärt, dies heiße wimmern.

יא תנו רבנן מנין שבשופר ת"ל (ויקרא כה, ט) והעברת שופר תרועה

11 Die Rabbanan lehrten: Woher, daß mit der Posaune [zu blasen sei]? Es heißt: du sollst die Lärmposaune vorüberziehen lassen.

יב אין לי אלא ביובל בראש השנה מנין תלמוד לומר בחדש השביעי שאין תלמוד לומר בחדש השביעי ומה תלמוד לומר בחדש השביעי שיהיו כל תרועות של חדש שביעי זה כזה

12 Ich weiß dies vom Jobeltage, woher vom Neujahrsfeste? Es heißt: im siebenten Monate, und da [die Worte] im siebenten Monate nicht nötigsind, so deuten [diese Worte] im siebenten Monate darauf, daß das Blasen des ganzen siebenten Monats diesen gleiche.

יג ומנין שפשוטה לפניה ת"ל והעברת שופר תרועה ומנין שפשוטה לאחריה ת"ל תעבירו שופר

13 Woher, daß [dem Trillertone] ein Stoßton vorangehe? Es heißt: du sollst die Lärmposaune vorüberziehen lassen. Woher, daß diesem ein Stoßton folge? Es heißt: ihr sollt die Posaune vorüberziehen lassen.

יד ואין לי אלא ביובל בראש השנה מנין ת"ל בחדש השביעי

14 Ich weiß dies vom Jobeltage, woher vom Neujahrsfeste? Es heißt: im siebenten Monate, und da [die Worte] im siebenten Monate nicht nötig sind,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel